×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מועד קטן י״ז:גמרא
;?!
אָ
וְאַחֲתֵיהּ בֵּי קִבְרֵי וּקְרִי בֵּיהּ אַלְפָּא שִׁפּוּרֵי בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין אָזֵיל עָבֵיד הָכִי פְּקַע כַּדָּא וּמִית אַלָּמָא מַאי שִׁפּוּרֵי שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ. מַאי תְּבָרָא אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה תָּבְרִי בָּתֵּי רָמֵי דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.: וְהַנָּזִיר וְהַמְּצוֹרָע מִטּוּמְאָתוֹ לְטׇהֳרָתוֹ.: בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא בְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אוֹ דִלְמָא אַף בְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי. אֲמַר לֵיהּ תְּנֵינָא אכׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד בְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲבָל הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲסוּרִים. בנָזִיר וּמְצוֹרָע אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מוּתָּרִים שֶׁלֹּא יְשַׁהוּ קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן. תָּנָא הַכֹּהֵן וְהָאָבֵל מוּתָּרִין בְּגִילּוּחַ הַאי אָבֵל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל גאִיבְּעִי לֵיהּ לְגַלּוֹחֵי בָּעֶרֶב הָרֶגֶל אֶלָּא שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל. דאִיבְּעִי לֵיהּ לְגַלּוֹחֵי עֶרֶב שַׁבָּת דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא ההֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל וּמוֹדִים חֲכָמִים לְאַבָּא שָׁאוּל בְּשֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל שֶׁמּוּתָּר לְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. לָא צְרִיכָא ושֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל. תַּנָּא בָּרָא סָבַר לַהּ כְּאַבָּא שָׁאוּל דְּאָמַר זמִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ וְיוֹם שְׁבִיעִי עוֹלֶה לוֹ לְכָאן וּלְכָאן וְכֵיוָן דְּשַׁבָּת הָוֵי אָנוּס הוּא. תַּנָּא דִידַן סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי לָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ וְאַכַּתִּי לָא שְׁלִים אֲבֵילוּת דְּשִׁבְעָה. הַאי כֹּהֵן הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא דִּשְׁלִים מִשְׁמַרְתּוֹ עֶרֶב הָרֶגֶל אִיבְּעִי לֵיהּ לְגַלּוֹחֵי עֶרֶב הָרֶגֶל. לָא צְרִיכָא חדִּשְׁלִים מִשְׁמַרְתּוֹ בָּרֶגֶל תַּנָּא דִידַן סָבַר כֵּיוָן דִּתְנַן טבִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כׇּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵימוּרֵי הָרְגָלִים וּבְחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים כְּמַאן דְּלָא שְׁלִים מִשְׁמַרְתּוֹ בָּרֶגֶל דָּמֵי וְתַנָּא בָּרָא סָבַר אע״גאַף עַל גַּב דְּשָׁיֵיךְ בְּהָנָךְ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמַרְתֵּיהּ מִיהָא שְׁלִימָא לֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד מוּתָּרִין לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלָן. וְהָתַנְיָא אֲסוּרִים אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב שֵׁילָא יכִּי תַּנְיָא הָכָא מוּתָּרִין בְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו. אִי בְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו מַאי אִירְיָא כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אפי׳אֲפִילּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי דְּתַנְיָא כתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו זֶה אַחַר זֶה הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ מֵיקֵל בְּתַעַר לוּמְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם. הָא אִתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא מבְּתַעַר וְלֹא בְּמִסְפָּרַיִם נבְּמַיִם וְלֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל אָמַר רַב חִסְדָּא זֹאת אוֹמֶרֶת אָבֵל אָסוּר בְּתִכְבּוֹסֶת. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אָסוּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד כָּךְ אָסוּר לִיטּוֹל צִפּוֹרְנַיִם בַּמּוֹעֵד דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה סוְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אָבֵל אָסוּר לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלוֹ כָּךְ אָסוּר לִיטּוֹל צִפּוֹרְנַיִם בִּימֵי אֶבְלוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. אָמַר עוּלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּאֵבֶל וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּמּוֹעֵד שְׁמוּאֵל אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
מאי שפורי. שופרות, כלומר מאי טעמא משמתינן בשופרות. ומשיב לשון שופר נוטה ללשון פירעון שנפרעין ממנו (ר״ל).
מאי תיבורי. כלומר למה אנו תוקעין ג׳ שברים כשאנו משמתין אותו.
תיברי בתי דמי. להודיע לכל שישבר מיד, אם היה מגדל וראשו לשמים. כל אלו שאמרו. במשנתנו כגון הבא ממדינת הים וחבריו.
בשלא היה להם פנאי. כלומר שבאו כל כך סמוך לערב, שלא היה להם שהות לגלח שערן ולא לכבס.
אבל אם היה להם פנאי, אסורין, לגלח.
אבל נזיר ומצורע אף על פי שהיה להם פנאי מותרין לגלח במועד, שאף על פי שעברה היא בידם, מוטב שיגלחו במועד, ואל ישהו קרבנותיהם עד לאחר המועד, דנזיר ומצורע אין רשאין להביא קרבנותיהם עד אחר גלוח כדכתיבי קראי, הילכך לא קנסינן להו כי היכי דלא לישהו קרבנותיהם. ואבל שחל שביעי שלו בשבת, שהוא ערב הרגל מותר לגלח ברגל. שאם לא היה שבת היה מותר לגלח בשביעי.
דהא קימא לן כאבא שאול דאמר מקצת היום ככולו. ויום שביעי עולה לו לכאן למנין שבעה, ולכאן כאילו הוא יום שמיני. וביום שמיני לפני הרגל דברי הכל מותר לגלח, דהא בטלו ממנו גזרת ל׳. והם הכי נמי ביום שביעי אליבא דאבא שאול מותר לגלח וקימא לן כותיה. וכיון שהיה יום שביעי בשבת, נמצא שלא היה לו פנאי ומשום הכי מותר לגלח ברגל. אך אם היה חל שמיני שלו (בשבת) [בערב שבת] ערב הרגל, אסור לגלח ברגל, שהרי היה לו פנאי לגלח בערב שבת ערב הרגל, ומדלא גילח אסור לגלח במועד עד שיצא הרגל. אבל לאחר הרגל מותר, דהא בטלו ממנו גזרת ל׳ לגמרי.
כל אלו שאמרו מותרין לגלח ברגל. כגון הני דמני במתניתין.
מותרין לגלח בימי אבלן. אם יצא מבית האסורין בימי אבלו. ומוקים לה להאי בריתא בגמרא לאו באותו אֵבֶל ראשון שמצא בתוך ביתו בשעה שיצא מבית האסורין קאמר דמותר, דבההוא אבל ודאי אסור כל ל׳ יום, אלא אם תוך אותן ל׳ יום אירע לו אבל אחר, שרינן ליה לגלח ולגהץ בגדיו בתוך האבל השני, כיון שעמד ימים רבים שלא גילח ושלא גיהץ קודם שהתחילו שני ימי האבילות, שהרי עמד במדינת הים או בבית האסורים ימים רבים, שאם לא בא ממדינת הים, אלא שתכפוהו אבליו אבלות אחר אבלות, אף על גב דשריה ליה לגלח ולכבס, לא שרינן ליה כל כך אלא בתער ולא במספרים, במים צונן או חמין ולא בנתר ובורית אבל האי שבא ממדינת הים, ואחר כך תכפוהו אבליו זה אחר זה, שרינן ליה לגלח אפילו במספרים ולגהץ בגדיו במים ואפר ובנתר ובורית.
אבל לא תכפוהו אבליו. אלא שמצאם באבלות בכל אותן ל׳ יום, אסור לגלח ולגהץ.
ורוחץ כל גופו בצונן. כיון שתכפוהו אבליו אפילו תוך שבעה, אף על פי ששאר אבלים אסורין לרחוץ בצונן כל גופן.
אבל בחמין אסור. אף על פי שתכפוהו אבליו, כיון דאיפשר בצונן. ואפילו בא ממדינת הים ותכפוהו אבליו, אף על גב דשרינן ליה לגלח ולגהץ כי אורחיה, אבל רחיצה בחמין לא שרינן ליה כיון דאיפשר בצונן. כך אסור ליטול צפרנים במועד. שהרי היה לו פנאי ליטלם.
ור׳ יוסי מתיר. משום דצפרנים גדלי תדיר, ואף על פי שגלחן קודם המועד צריך לגלחם במועד. ועוד דלא מיקרי גילוח ותיקון כגילוח של שיער. ובהאי טעמא פליגי באבל. אבל בגנסטר, דהיינו מספרים.
אסור. דיש לו לשנות כמה דאיפשר.
מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144